משרדנו: רחוב ברגמן 2 א׳, פארק המדע, רחובות | טלפון. 08-8598631 | פקס. 08-8599638 | מייל. itsik@i-lawyer.co.il

פניה לעורכי דין

נושא

שם מלא *

טלפון *

דוא"ל *

תוכן הפניה

 

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לא התיר לגרושה להגר עם בנה

 

לאחר הגירושין כל אחד מבני הזוג לשעבר מבקש לשקם את חייו, להחזירם למסלול הנכון וה"בריא", לאסוף את השברים ולמחוק את העבר. בכך מושקעים מאמצים רבים: עוברים דירה, משנים עיר מגורים, נפרדים לשלום מהעבודה המעיקה, מחדשים קשרי עבר עם חברים, מוצאים זוגיות חדשה – בקיצור, פותחים דף חדש. אך כאשר פירוק החבילה הזוגית משאיר בתמונה ילדים קטינים משותפים, העניינים מסתבכים. הילד כורך בין שני האנשים שהיו בינתיים לזרים ולעתים קיומו מאתגר את עצמאותם של הפרודים.

אחרי הגירושין יש חיים, ואיתם מגיעות ההפתעות. גרוש או גרושה יכולים להכיר בני זוג חדשים ולקשור איתם זוגיות. אך מה עושים כאשר אותם בני זוג חדשים הם תושבי-חוץ, וההתקדמות לשלב הבא מחייבת מעבר למדינה אחרת, ועוד עם הילדים?

aircraftבמקרים מעין אלה הדין מחייב את הגרוש המבקש להגר עם ילדיו למדינה אחרת לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת היתר. זאת לנוכח ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות לאותו מעבר עבור הקטינים והוריהם – בני הזוג הגרושים הנותרים בישראל.

קבלת החלטות בבקשות הגירה אלה אינה מלאכה קלה לשופטים. מצד אחד, קשה להתעלם מצרכי ההורים המבקשים. לפעמים מבקש ההגירה אינו יליד ישראל, ושהייתו בארץ נובעת מקשר הנישואין הכושל. לאחר הגירושין הוא מאבד כל זיקה לארץ; זולת הילדים שנולדו כאן אין לו כל קשר אמיתי לישראל, ומובנת כמיהתו לשוב הביתה. במקרים אחרים מדובר בישראלים שפגשו בבני זוג זרים והחליטו להקים איתם בית; וגם להם יש תקוות, שאיפות וזכויות לשיקום חייהם בחו"ל. קיימות גם סיבות אחרות לבקשות הגירה עם ילדים, כמו הזדמנות תעסוקתית טובה בחו"ל.

אך מנגד מוצבים שלל בעיות ואתגרים הנוגעים למצב הילדים שמבוקש לעקור מסביבתם הטבעית בישראל, לצורכיהם בהמשך קשר עם ההורה השני הנותר בישראל ולזכויותיהם של אותם הורים, שבני זוגם לשעבר רוצים לקחת להם את הילדים. ולמרות הקושי בתי המשפט נדרשים להכריע בבקשות הגירה. עיקרון היסוד שמנחה את השופטים בהחלטות הגירה הוא טובת הילד, שקודמת לכל שיקול אחר. אך מהי?

 

"טובת הילד"

הפסיקה דואגת שלא לקבוע אמות מידה קשיחות מדי בפרשנות המושג. תוכנו נקבע כל פעם מחדש, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה שנדון. במילים אחרות, לבית המשפט אין הבנייה מסודרת של הערכת טובת הילד, וכל שופט אומד אותה, מפעם לפעם, כפי הבנתו.

אפשר לתמוה אם חופש פרשני זה, בכל הנוגע להערכת טובת הילד, מוצדק. שהרי בתי המשפט אינם מתקשים, כשהם חפצים בכך, לנסח כללים וקריטריונים קשיחים. למשל, כך הם נוהגים מזה שנים בסוברם, בהקשר של הסדרי ראייה, כי טובתו של קטין להיות בקשר אמיתי ורציף עם שני הוריו הגרושים.

אלה הם השיקולים העיקריים ששוקלים שופטי משפחה בתביעות הגירה:
-טיב הקשר בין הקטינים לבין כל אחד מההורים הגרושים;
-יכולתם של הקטינים להתמודד עם ניתוק מסביבתם המוכרת ועם המעבר למדינה חדשה, להתרגל לשפה, לתרבות חדשה וכיוצא באלה;
-אפשרות לשמירת הקשר עם ההורה הנשאר בישראל (נכונות לבקר תכופות בארץ; לאפשר להורה החי בישראל לבקר את הקטין בחו"ל; לקיים תקשורת רציפה באמצעים טכנולוגיים ועוד);
-דעתם של הקטינים (בהתחשב בגילם) על רצון ההורה לעזוב את ישראל ולעבור למדינה אחרת.

 

דוגמאות לאישורי הגירה

לא אחת בתי המשפט התירו למבקשי הגירה לעזוב את ישראל עם ילדיהם. במקרה אחד בית המשפט העליון קיבל בקשתה של אזרחית גרמניה לשוב למדינתה עם בנה לאחר סיום קשר נישואין עם אזרח ישראלי, אבי הקטין. באותה פרשה בית המשפט סבר שלמבקשת לא נותר כל קשר למדינת ישראל ויש לכבד את זכותה לשוב למסלול חייה. דחיית הבקשה, נאמר בפסק הדין, כמוה כהפיכת המבקשת לאסירה במדינתנו, פשוטו כמשמעו.

פרשה אחרת עסקה בעולה חדשה מארצות הברית שרצתה לחזור למדינתה עם שני בניה, לאחר שהתגרשה מאביהם הישראלי. בקשתה נענתה בחיוב, אך בית המשפט התיר את ההגירה בכפוף לשורה של תנאים: חינוך הקטינים בבית ספר יהודי; קיום קשר טלפוני רציף עם האבא; דאגה לכך שהילדים יבקרו בישראל באופן תכוף, וזאת ועל חשבון האם; ועוד. לשם הבטחת התנאים האם חויבה להפקיד בטוחות כספיות.

 

סימנים ראשונים לשינוי מגמה

אך לא בכל מקרה בית המשפט נכון להכשיר הגירה של קטינים ועקירתם מסביבתם ומאחד ההורים. באחרונה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה בקשה להגירה, בקובעה שטובת הקטין באותו מקרה – להישאר בישראל, לצד אביו, גם במחיר של פרידתו מאמו מבקשת ההגירה.

childהמבקשת, אזרחית ישראלית גרושה עם ילד שנישאה בשנית לאזרח חוץ, רצתה להעתיק את מרכז חייה עם בנה הקטין לארצו של בעלה החדש. אך בקשתה נדחתה. השופטת גאולה לוין ביססה את החלטת הדחייה על חוות דעתו של פסיכולוג קליני וחינוכי שהתרשם מיכולותיהם של שני ההורים הגרושים וממידת מעורבותם בגידול הקטין, והגיע למסקנה כי לילד תיגרמנה טלטלה וטראומה פחות קשות אם יישאר עם אביו בישראל.
.
מעניין שבלא מעט פסקי דין בתי המשפט הפגינו מודעות רבה לסכנה של טלטלה בחיי הקטינים ועקירתם מהסביבה שלתוכה נולדו, ועדיין העדיפו להשאיר את הילדים עם אמהותיהם מבקשות ההגירה – גם במחיר של הרחקתם מהאבות. אולי ההסבר להחלטתה של גאולה לוין נעוץ בכך שבמקרה זה האב הגרוש גילה מעורבות גדולה מאוד בחיי בנו ובאף שלב לא היה נכון לוותר על רצונו להשתתף בגידולו.

ימים יגידו אם פסק הדין יהווה מגמה, בהקשר סוגיות ההגירה, של מתן משקל רב יותר מבעבר לזכויות האבות הגרושים ליטול חלק בגידול ילדיהם. דומה כי תחילתו של שינוי לטובת זכויות האבות מסתמנת באחרונה בפסיקה העוסקת בהסדרי ראייה.

 

מאת עוה"ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר

E-mail: itsik@i-lawyer.co.il

Our Facebook Page  Our Facebook Page 08-8598631

 


שיתוף: