משרדנו: רחוב ברגמן 2 א׳, פארק המדע, רחובות | טלפון. 08-8598631 | פקס. 08-8599638 | מייל. itsik@i-lawyer.co.il

פניה לעורכי דין

נושא

שם מלא *

טלפון *

דוא"ל *

תוכן הפניה

אישה יכולה להשתמש בילדיה הקטנים כדי להגיש תביעת מזונות נגד אביהם. מדוע בתי המשפט משתפים פעולה עם נוהג זה?

והנה, תמו הדברים ולאחר משא ומתן קשה ומייגע, בשעה טובה נחתם הסכם גירושין שבו הוסדרו העניינים הנדרשים לפירוקה הסופי של חבילת הצרות שהייתה פעם משפחה. בין היתר הוחלט על גובהם של מזונות הילדים שאותם ישלם האב לידי האם.

על-פי הקבוע בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ולפי סעיף 12(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הסכם הגירושין טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך – היינו, ללא קבלת חותמת כשרות של בית המשפט ההסכם נעדר תוקף. אישור כאמור מתקבל באמצעות מתן תוקף של פסק-דין להסכם.

לכאורה, עם מתן תוקף של פסק דין להסכם זה הופך לסופי ומחייב והצדדים יכולים להסתמך עליו ולכלכל את צעדיהם בהתאם. כך, לפי ההיגיון, לאב שבמסגרת הסכם עם גרושתו נטל על עצמו התחייבות לתשלום מזונות ילדיו בסכום מסויים, אמורה להיות ודאות לגבי הסכומים שבהם יחוב עד שיבגרו ילדיו.

אך לרוע מזלם של אבות רבים, המציאות רחוקה מכך עד מאוד ואלה למדים שלמעשה ההסכם, על אף שקיבל תוקף בבית המשפט, אינו סופי כלל ועיקר והוודאות בעניין גובה המזונות אינה אלא חזיון תעתועים. כך, בין היתר, במהלך השנים הלכה והתפתחה "הלכת התביעה העצמאית", שלפיה לילדי המתגרשים, שאינם צד להסכם בין הוריהם, יש עילה עצמאית ונפרדת נגד האב והם רשאים "לפתוח מחדש" את הסכמות שאליהן הגיעו הוריהם בהסכם הגירושין בקשר למזונותיהם (יצוין כי הלכה זו הורחבה גם על ענייני משמורת, הסדרי ראייה וכו').

כך נוצר מצב אבסורדי כביכול, שבו זמן קצר ביותר לאחר שהסכם גירושין נחתם ואושר בבית המשפט, לפעמים אף בחלוף שבועות או חודשים בודדים מקבל האב לתדהמתו תביעה הדורשת הגדלת מזונות – והתובעים להפתעתו הם לא אחרים מאשר ילדיו.

הילדים הקטנים תבעו את האבא?..

מדובר, אפוא, בפיקציה גרידא. יוסי ורינה בני השנתיים וה-4 לא חדלו לפתע ממשחקם בארגז החול בגן הילדים, הרימו טלפון לעורך דינם והתעניינו כיצד ניתן לתבוע את אבא כדי לנער ממנו עוד כמה מאות שקלים מדי חודש. התובעים האמיתיים אינם, כמובן, הילדים אלא הגרושה שלא מכבר חתמה על הסכם שקיבל תוקף של פסק דין וכעת נוקטת תרגיל משפטי על מנת לפתוח שוב את ההסכמה – ומגישה תוך שימוש שם הילדים תובענה נגד אביהם.

דעתם של רבים אינה נוחה משימוש בטקטיקה זו שלכאורה משסה ילדים באביהם. מדוע, אם כן, בתי המשפט מכשירים התנהלות מפוקפקת זו? הלכת התביעה העצמאית פותחה בפסיקה בעקבות החשש ממצב שבו תיפגע טובתם של ילדי המתגרשים אגב המאבק המשפטי לגירושין בין הוריהם. בהלכת התביעה העצמאית גלומה ההנחה (העצובה, אך לעתים נכונה) שכאשר הורים מצויים בהליכי גירושין, לא כל-כך בטוח שטובת ילדיהם בראש מעייניהם. החשש הוא שבהאבקות הבוץ  בין המתגרשים – המתכתשים מי יקבל את המיקרוגל והמקרר ולמי ילך החוט המאריך – יוסטו הצידה ויישכחו האינטרסים של הילדים.  כך, למשל, קיים חשש שאם תסכים להפחית את גובה המזונות שתקבל מהאב אך ורק כדי לזרז את מתן ההסכמה לגט מצידו.

לפיכך, ההכרה בעילה "עצמאית" לילדי מתגרשים נועדה לקדם את טובת הילדים, להגן על ענייניהם ולאפשר לבית המשפט, בלא להיות כבול להסכם ביו ההורים, לבחון מחדש את הקבוע בהסכם ובכלל זה את גובה המזונות שנקבעו בהסכם זה. כך יוכל בית המשפט לוודא שההסכם עולה בקנה אחד עם טובת הילדים ועונה על מלוא צרכיהם.

בתי המשפט מודעים כי מדובר ב"שיטה" ואינם עוצמים את עיניהם מפני אפשרות של נקיטת טקטיקה תכסיסנית בידי האם, שניהלה את המשא ומתן להסכם עם האב בחוסר תום לב. ראו מדבריו של כבוד השופט י' עמית בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים:

"כפועל יוצא ממוסד התביעה העצמאית, ומהחשש "לתכסיסנות" מצד בן הזוג, ניתן להצביע על תופעות לוואי שליליות נוספות, כגון: כרסום בעקרון כיבוד הסכמים; מאזן אימה שמביא את בן הזוג שלא למצות את יכולתו להשתקם כלכלית או להסוות את שיקומו הכלכלי; חשש לניצול לרעה על ידי מי מבני הזוג למטרות שאין בינם לבין טובת הקטין ולא כלום; המשך ההתכתשות בין ההורים משך שנים רבות לאחר הסכם הגירושין, מה שמעצים בתורו את הפגיעה בילדים ומעכיר עוד יותר את היחסים בין הקטינים להורים ובין ההורים לבין עצמם. זאת, בניגוד גמור לטובת הקטין העומדת בבסיס מוסד התביעה העצמאית."

לשם עריכת איזון בין עיקרון היסוד של לפיו הסכמים יש לכבד לבין הצורך בהגנה על ילדים נקבע מבחן דו-שלבי לתחולתה של הלכת התביעה העצמאית: בשלב הראשון יישאל אם התקיים דיון ענייני בגובה מזונות הילדים, כאשר בהיעדר אינדקציה אחרת נקודת המוצא היא שבית המשפט בחן עניינם של הקטינים שעה שאישר את הסכם הגירושין. אם התמלאה דרישה זו, התביעה תיבחן במסלול של תביעה לשינוי מזונות עקב שינוי נסיבות מהותי. בשלב השני תיבחן השאלה אם הקטינים קופחו בסכום המזונות שנפסק לזכותם בעת אישור הסכם הגירושין.

מסקנה:

לאבות – זכרו, ככל שבהסכם הגירושין הוסכם על מזונות "נמוכים" – לא ניצחתם. בתי המשפט לענייני משפחה, שכוכב הצפון המנחה אותם הוא טובת הילדים, סולדים ממסחר בגובה מזונות הילדים, ולא יהססו להתערב בהסכם או להתעלם מהוראותיו אם יגיעו למסקנה שאלה מקפחים את טובת הילדים. לכן במסגרת המשא ומתן מוטב לקבוע בהסכם את מזונות הילדים בסכום סביר וראוי ולנסות "לסחור" ביתר הנושאים בהסכם הגירושין. עוד היזהרו שלא לצאת קרחים מכל הכיוונים בחינת "ויתרת וגם שילמת": תחילה להסכים לוויתורים בתמורה להפחתה במזונות (למשל, בענייני הרכוש המשותף), ולאחר מכן לעמוד בסכנה שסכום המזונות יועלה על-ידי בית המשפט ולא ניתן יהיה לסגת מאותם ויתורים שבהסכם. היוועצו בעו"ד המומחה לעניין.

לאימהות – לא אחת בתי המשפט סולדים מתכסיסנות, ולא כל סכום מזונות הנחזה כ"נמוך" יצדיק התערבות, אלא עליו להיות מקפח ממש. אמנם לעתים התנהגות טקטית היא הכרח המציאות ולא תיחשב לפסולה, דוגמה במצב של סחטנות או סרבנות גט מצד בן הזוג. אולם אין כך תמיד, ומוטב לנהוג משנה זהירות בטרם נקיטת תכסיסים ולהיוועץ במומחה.

כהערה והבהרה לסיום, יש להבחין בין הלכת התביעה העצמאית לבין תביעה רגילה לשינוי מזונות שבה נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות.

מאת עו"ד יצחק פרנלדס ועו"ד ארתור בלאייר

itsik@i-lawyer.co.il

*רשימה קצרה זו אינה ממצה ואינה מהווה ייעוץ משפטי; אין להסתמך עליה בשום אופן ויש לקבל ייעוץ משפטי המתאים לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.


שיתוף: