משרדנו: רחוב ברגמן 2 א׳, פארק המדע, רחובות | טלפון. 08-8598631 | פקס. 08-8599638 | מייל. itsik@i-lawyer.co.il

פניה לעורכי דין

נושא

שם מלא *

טלפון *

דוא"ל *

תוכן הפניה

לאחרונה התפרסם בתוכניתו של אמנון לוי הסיפור המורכב של אימוץ תינוק אתיופי בידי משפחה "לבנה". מדובר היה באישה שלקתה במחלה נפשית קשה עד כדי היותה מסוכנת לעצמה ולסביבה. האישה ילדה בן אך בגלל מחלתה לא היה באפשרותה לגדלו. מיד עם לידתו התינוק נלקח מאימו והחל את חייו במוסדות. לבסוף הועבר על-ידי רשויות הסעד למשפחת אומנה – והיא החלה באהבה רבה בשיקומו ואף ביקשה לאמצו. התינוק נקשר להורי האומנה כאילו הם הוריו ממש ונכון להיום, בהיותו בן שלוש, אינו מכיר כל משפחה אחרת.

לאחר הליך משפטי התינוק הוכרז כ"בר אימוץ" ונקבע שיאומץ על-ידי משפחת האומנה. האם הביולוגית ערערה לבית המשפט המחוזי ודרשה שיועבר לדודתו, אך ערעורה נדחה. נקבע שהעברתו לדודה, שאותה אינו מכיר ולאחר שנקשר למשפחת האומנה, תהיה הרסנית עבורו. בית המשפט סבר גם שהדודה לא תצליח להגן על הילד מפני התערבות פוגענית ובלתי נמנעת של אמו הפגועה בנפשה. בית המשפט הסתמך על חוות דעת מקצועיות שקבעו באופן חד משמעי שלניתוק הילד ממשפחת האומנה יהיו השלכות חמורות ובלתי הפיכות על נפשו.

האם לא ויתרה וערערה לעליון. בבית המשפט העליון נחלקו דעות השופטים. שופט המיעוט, ניל הנדל, סבר שעקירת הילד ממשפחת האומנה בשלב זה והעברתו לדודתו, לאחר התלאות שעבר ושעה שהאם הלוקה בנפשה נמצאת ברקע ואינה משלימה עם שלילת זכותה ההורית, תפגע בקטין קשה. אך שופטי הרוב, יצחק עמית ועדנה ארבל, נתנו מעמד מועדף ל"קשר הדם", בראותם את טובת הילד באפשרות לגדול בחיק משפחתו הביולוגית המורחבת בקרב העדה האתיופית. עוד השופטים ייחסו משקל ניכר לזכות הילד "להתחבר לשורשיו" כבן לעדה האתיופית – אפשרות שאינה עומדת לו במסגרת אימוץ על-ידי משפחת האומנה.

על פסק הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף בפני שבעה שופטים של בית המשפט העליון, וביום 23/12/13 בית המשפט העליון הכריע.  הוחלט ברוב דעות שילד המריבה לא יוחזר למשפחתו הביולוגית המורחבת, והוא ייוותר אצל משפחת האומנה שתאמץ אותו. עוד הוחלט, ברוב דעות, שמסגרת האימוץ תהיה "סגורה" – קרי, המשפחה הביולוגית לא תוכל לקיים קשר עם הילד.

בית המשפט העליון ביסס את ההכרעה על שיקולי טובת הקטין ועל הצורך למנוע נזק חמור שהיה נגרם לילד אם היה מנותק בשלב כה מאוחר ממשפחת האומנה. לדברי המשנָה לנשיא, השופטת מרים נאור: "ניתוקו של הקטין מבני הזוג המועמדים להיות המאמצים והעברתו לדודתו אינם עולים בקנה אחד עם טובתו של הקטין. התוצאה של טלטול הקטין ממשפחה אחת לאחרת, תהיה משבר נפשי קשה לקטין, שהשלכותיו בחלקן בלתי הפיכות. זו מסקנתם של מומחי מכון שלם, ולדעתי אין מקום בנסיבות לסטות ממנה."

שופטי הרוב גם הסתייגו מהנימה ה"עדתית" שנשמעה בהליך זה, שאליו הצטרפו עמותת "טבקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה" ועמותת "מרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה". כך המשנה לנשיא: "הערתי בפתח הדברים על כך שלטענות שנשמעו בפנינו התווספה לעיתים לצערי נימה עדתית. דומה היה כי יש מי שמנסים להפוך את הקטין, שלא בטובתו, לסמל למאבק. אולם, הרצון לשמר מורשת תרבותית אינו מצדיק פגיעה כה קשה בקטין שבמרכז דיוננו."

לנו נראה כי יותר משמדובר בניצחון השכל הישר מדובר בניצחון של טובת ילדים באשר הם. בית המשפט העליון בדיון הנוסף דחה ניסיונם של גורמים שונים לעשות הון לעניינם באמצעות ניהול הליך על גבו ועל חשבונו של ילד רך בן-3 שנים, תוך התעלמות מכל חוות דעת מקצועית באשר לטובתו.

עוה"ד יצחק פרנלדס וארתור בלאייר

itsik@i-lawyer.co.il

*רשימה קצרה זו אינה ממצה ואינה מהווה ייעוץ משפטי; אין להסתמך עליה בשום אופן ויש לקבל ייעוץ משפטי המתאים לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.

שיתוף: