משרדנו: רחוב ברגמן 2 א׳, פארק המדע, רחובות | טלפון. 08-8598631 | פקס. 08-8599638 | מייל. itsik@i-lawyer.co.il

פניה לעורכי דין

נושא

שם מלא *

טלפון *

דוא"ל *

הודעה *

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

 

 

ע"א 56160-02-15 כהן נ' מכבי עירוני טירת הכרמל ואח'

 

 

תיק חיצוני:  

 

בפני:

כב' השופטת שושנה שטמר – אב"ד

כב' השופט סארי ג'יוסי

כב' השופטת תמר נאות-פרי

 

המערער:

רנאל כהן ע"י ב"כ עו"ד יוסף ישורון ושות'

 

נגד

 

המשיבות:

1.מכבי עירוני טירת הכרמל ע"י ב"כ עו"ד בלטר, גוט, אלוני ושות'

2.עיריית טירת הכרמל ע"י ב"כ עו"ד יוסף אפק

3.הסתדרות העובדים החדשה בישראל ע"י ב"כ עו"ד אבנר קלוזנר

 

פסק דין

 

השופטת תמר נאות-פרי:  

  1. התובעים בביהמ"ש קמא היו מר רנאל כהן ושני הוריו, ה"ה אפרים ומרים כהן. מר רנאל כהן, יליד 1990 (להלן: "השחקן"), נפגע לגרסתו בשלוש תאונות שונות במהלך משחקי כדורגל בהיותו שחקן מן המניין במסגרת ליגת נערים א' ובמסגרת ליגת הנוער של מכבי עירוני טירת הכרמל (להלן: "מכבי"). לטענת השחקן, התאונה הראשונה התרחשה במהלך משחק ביום 17.4.06 והשנייה – במהלך משחק ביום 9.5.06. לטענתו, בשני אירועים אלה, הוא קפץ לעבר הכדור וכאשר "נחת", נכנסה רגלו לבור אשר היה בקרקע, ונגרמה לו חבלה סיבובית בברך. התאונה השלישית אירעה ביום 20.9.06 ואף במועד זה, לטענת השחקן, נגרמה חבלה עת "נחת" על הקרקע לאחר קפיצה לעבר הכדור, ונחבל בברכו.
  2. לטענת השחקן, שלוש התאונות נגרמו עקב רשלנות שכרוכה בתחזוקה לקויה של המגרש שם התקיימו המשחקים והאימונים (להלן: "המגרש"), ובהתאם – על מכבי לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב שלוש התאונות. טענות בדבר החבות שנובעת מתחזוקה לקויה של המגרש, הופנו בכתב התביעה המקורי גם כנגד עיריית טירת הכרמל (להלן: "העירייה") בהיותה הרשות המקומית אשר בתחומה נמצא המגרש. טענה נוספת אשר הייתה בפי השחקן בביהמ"ש קמא, סמכה על הפרת הוראות חקוקות, לרבות הוראות מכח חוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט") – ויוער כבר עתה כי טענות אלו הופנו רק כלפי מכבי.
  3. בדיון בבית המשפט קמא ביום 2.11.2010, הודיעו באות כוחן של מכבי ושל העיריה כי הן מסכימות לקביעת המומחה הרפואי מטעם השחקן לגבי נכותו הצמיתה בשל הפגיעות בברך, בשיעור של 10%. בנוסף, התבקש פיצול הדיון כך שתחילה תוכרע שאלת החבות ורק לאחר מכן, במידת הצורך, תתברר שאלת הנזק. בית המשפט קמא נעתר לבקשה – והדיון פוצל כמבוקש. ביום 10.7.2011 נשמעו חלק מהעדים. ביום 1.11.2011 הוגש כתב תביעה מתוקן ובו נתבעת נוספת, הסתדרות העובדים בישראל (להלן: "ההסתדרות"), אשר הינה בעלת הזכויות במקרקעין, שם נמצא המגרש. אף כלפי ההסתדרות הועלו טענות בכל הנוגע לתחזוקת המקרקעין בלבד. לאחר שבא כוחה של ההסתדרות הודיע כי הוא אינו מבקש לשמוע מחדש את העדים שכבר נשמעו עובר להצטרפותו, התקיימו שתי ישיבות נוספות, אשר בהן נשמעו יתרת עדי ההגנה, ולאחר מכן – הוגשו סיכומים.בסיכומים שהוגשו מטעם מכבי, קיימות טענות למכביר לגבי כך שהשחקן לא היה שחקן של מכבי, לגבי כך שלא הוכחו כל מפגע, מחדל או רשלנות, אך אין כל התייחסות לנושא הפרת החובות החקוקות, ולטענות לגבי חוק הספורט והעדר ביטוח כנדרש מכוחו.
  4. הסיכומים מטעם התביעה התייחסו במרביתם לעוולת הרשלנות ולמפגעים הנטענים במגרש. בסעיף 56 לסיכומים (עמ' 19) הוקדשו שלוש פסקאות לעוולת הפרת החובה החקוקה, אם כי הועלו שם טענות רק לגבי אי קיום ביטוח, כמתחייב על פי חוק הספורט ואין שם טענות לגבי הפרה של חובות אחרות, בין אם מכח חוק הספורט ובין אם מכח חיקוקים נוספים.
  5. בפסק הדין שניתן ביום 11.1.2015, מצאה לנכון כב' השופטת קמא לדחות את תביעת השחקן והוריו. נקבע, כי לא הוכח שמצב המגרש במועד בו שיחק השחקן היה לקוי ולא הוכח קיומם של המפגעים הנטענים. נקבע, כי פעילות ספורטיבית כגון זו אשר בה השתתף השחקן כרוכה בסכנות מסוימות, לרבות התוצאות האפשריות של קפיצות, נחיתות, סיבובי מפרקים, סיבובי גוף מהירים וכו' – ואף ניתור ונחיתה "בלתי מוצלחים" הינם חלק מהסיכונים הטבעיים והרגילים הכרוכים במשחק. לפיכך, העובדה המצערת ששחקן עלול להיפגע עקב ניתור ונחיתה כאמור, אינה מקימה חבות נזיקית מטעם הגופים שנתבעו, כל עוד לא הוכחו מפגעים כנטען. בהתאם, נדחתה התביעה כנגד שלושת הגופים שנתבעו, תוך חיוב השחקן והוריו בהוצאות בגין שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ, כלפי כל אחד מהנתבעים, וחיוב בהוצאות נוספות. אף בפסק הדין אין אנו מוצאים התייחסות לנושא חוק הספורט וסוגית הביטוח.
  6. הערעור הנוכחי הוגש מטעם השחקן. טענותיו ממוקדות בעיקר בדחיית התביעה בכל הנוגע לפן הנזיקי שעה שלשיטתם שגה כב' ביהמ"ש קמא עת הגיע למסקנה כי לא הוכחו המפגעים הנטענים במשטח הדשא שבמגרש, מפגעים אשר גרמו לכך שהתובע נפגע במועדים הנטענים. הטענה הייתה כי ביהמ"ש לא נתן משקל ראוי לעדויות שהובאו מטעם השחקן באשר לקיומם של המפגעים וכי באופן עקרוני על פי מאזן ההסתברויות האזרחי, היה מקום להגיע למסקנה לפיה האפשרות שהחבלות נגרמו עקב מפגעים בכר הדשא, סבירה יותר מאשר האפשרות שהן נגרמו שלא עקב מפגעים. טענה נוספת בערעור הייתה שביהמ"ש קמא לא התייחס בפסק הדין לטענות נוספות אשר הועלו בכתב התביעה באשר להפרת חובות חקוקות לרבות מכוח חוק הספורט, היות ופסק הדין מתייחס אך ורק לטענות לגבי מצב המגרש.
  7.           המשיבות בערעור הנוכחי היו כל שלוש הנתבעות בביהמ"ש קמא. העירייה וההסתדרות מיקדו את טיעוניהן בכך שאין מקום לשנות מקביעות ביהמ"ש קמא בכל הנוגע לאי הוכחת המפגעים הנטענים והדגישו שהמדובר בקביעות עובדתיות מובהקות. מכבי, הצטרפה לטיעונים אלו והוסיפה כי לא הוכחו טענות נוספות בכל הנוגע להפרת חיקוקים, לרבות מכח חוק הספורט, תוך שהיא מדגישה שלשיטתה לא ניתן להעלות השגות לגבי כך שפסק הדין אינו כולל התייחסות מפורטת לטענות לגבי חוק הספורט, שעה שבכתב התביעה הטענות בהקשר זה היו חלקיות וסתמיות.
  8. לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון קפדני בכל המסמכים שהונחו על שולחננו, אציע לחבריי להרכב לדחות את הערעור ככל שעסקינן בהיבט הנזיקי של התאונות הנטענות וכנגזר מכך לדחות את הערעור ככל שהוא מתייחס בפן הזה כלפי מכבי, העירייה וההסתדרות. מנגד, אציע לקבל את הערעור בכל הנוגע לאי מיצוי הדיון בטענות שכרוכות בהפרת חוק הספורט בהיבט של אי קיום ביטוח כמתחייב, ובהתאם אציע להשיב את הדיון לביהמ"ש קמא על מנת שישלים את הדיון בהשלכות של אי קיום הביטוח, בהתאם להנחיות שתפורטנה בסוף פסק הדין, וזאת רק במסגרת היחסים שבין השחקן לבין מכבי. ואפרט:
  9. קביעת ביהמ"ש קמא לגבי אי הוכחת המפגעים הנטענים מבוססת כדבעי ואין כל מקום להתערב בה. המדובר בקביעה עובדתית מובהקת הסומכת על ניתוח מדוקדק וענייני של כל העדים שהופיעו בפני ביהמ"ש, תוך השוואת הדברים שהם מסרו בעל-פה למסמכים הקיימים, תוך בחינת התמונות שהוצגו, תוך השוואה בין הגרסאות של העדים השונים ותוך העברת מכלול הנתונים במבחני ההיגיון והשכל הישר. אינני סבורה כי הוכחו נסיבות אשר חייבו להעביר את נטל ההוכחה אל שכם הנתבעות בביהמ"ש קמא ולכן הנטל נותר על שכם התביעה והיא לא השכילה להרים את הנטל. יש לזכור, כי התביעה הוגשה בסוף שנת 2009 לגבי אירועים משנת 2006 וככל שלחלוף הזמן הייתה משמעות, אזי שאין לתביעה להלין אלא על עצמה.
  10.           לכן, בכל הנוגע לקביעות בדבר אי הוכחת המפגע ואי הוכחת ליקויים במגרש אשר גרמו לפגיעות הנטענות, אציע לאמץ את פסק דינו של ביהמ"ש קמא מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), שכן שוכנעתי כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים אשר נקבעו, כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית בדבר היעדר אחריות וכי אין לגלות בפסק הדין בהקשר זה כל טעות שבחוק.
  11. שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן בנושא הפרת חוק הספורט, וכפי שצוין בפתיח – אמליץ להשיב את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שימוצה הבירור בסוגית אי קיום הביטוח מכוח חוק הספורט. ובמה דברים אמורים?
  12.           בכתב התביעה (הן המקורי והן המתוקן), בסעיף 13, מפורטות הטענות בדבר האחריות שמיוחסת למכבי בכל הנוגע לשלוש התאונות. בין היתר, נטען, כי מכבי הפרה חובות חקוקות לרבות מכוח חוק הספורט, בכל הנוגע לחובה לקיים ביטוח כקבוע בחוק הספורט. בכתב ההגנה שהוגש מטעם מכבי, המקורי והמתוקן, הייתה הכחשה כללית של קרות התאונות ואף הכחשה לגבי הטענה שהשחקן אכן היה שחקן בשורותיה של מכבי. באופן פרטני, בהתייחס לטענות שבכתב התביעה שעניינן הפרת חובות חקוקות מכוח חוק הספורט, אנו מוצאים בסעיף 12 לכתב ההגנה של מכבי הכחשה כללית של כל הטענות שמופיעות בסעיפים 12, 13 לכתב התביעה ועוד טענה מכבי, כי הטענות של השחקן בסעיפים 12, 13 של כתב התביעה היו מעורפלות וכוללניות ודינן להימחק על הסף בהתאם להוראות תקנה 74 לתקנות סד"א. לא נמצאה בכתב ההגנה התייחסות נוספת לטענות של השחקן בדבר הפרת חוק הספורט ובדבר אי קיום ביטוח. בסיכומי התביעה, הועלתה שוב הטענה לגבי אי קיום ביטוח, ובסיכומי מכבי – אין מענה.
  13. משמע, שלעניות דעתי, מן הראוי היה לקבל את טענת התביעה לגבי אי קיום הביטוח למרות החובה לקיימו, והיה מקום להתייחס בפסק הדין לנושא זה. אשר על כן, אציע לחברי לקבוע כי הוכחו הטענות כלפי מכבי בכל הנוגע להפרת החובה לקיים ביטוח לגבי השחקן מכח חוק הספורט (ויובהר כי אני יוצאת מנקודת הנחה שאם היה ביטוח שכזה, היתה מכבי מציינת זאת בכתב ההגנה שלה – המקורי או המתוקן ואזכיר שוב כי לא רק שלא נטען שהיה ביטוח לגבי השחקן, אלא שקו ההגנה היה התכחשות גורפת לשחקן, עמדה אשר עולה בנסיבות כדי חוסר תום לב לשיטתי). לפיכך, הואיל ולא הוקם ביטוח כנדרש, המשמעות הינה שהיה מקום לקבל את טענת השחקן לפיה הופרה כלפיו חובה חקוקה, והמסקנה מתחזקת דווקא במקרה כגון זה – בו לא הוכחה אחריות בעוולת הרשלנות ויש חשיבות יתרה לפוליסה כגון זו אשר הקמתה מתחייבת מכח חוק הספורט ואשר קבלת התקבולים מכוחה אינה דורשת הוכחת רשלנות. כנגזר מכך, השחקן זכאי לפיצוי בגין היעדרו של כיסוי ביטוחי בשיעור תגמולי הביטוח להם היה זכאי לו הייתה פוליסה כנדרש, וראו את ת"א (שלום באר שבע) 7403/99 וקנין נ' התאגדות לתרבות גופנית הפועל ב"ש [פורסם בנבו] (23.3.2005); ת"א (שלום חיפה) 22819/01 וולרו נ' זגה אדית [פורסם בנבו] (28.5.2006); ת"א (שלום ראשל"צ) חכים נ' בורי [פורסם בנבו] (30.11.2011); ת"א (שלום נצרת) 5605-05-08 רבנוב נ' סקבורצוב [פורסם בנבו] (28.7.2014) וע"א 53676-06-14 סעד נ' מתנ"ס עמותה לפעילות קהילתית מג'אר [פורסם בנבו] (11.1.15).
  14. לכן, אציע לחבריי להרכב להשיב את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שימוצה הדיון בכל הנוגע לגובה תקבולי הביטוח המגיעים לשחקן, וזאת על בסיס ההסכמה לגבי נכות בשיעור של 10% ובזיקה לתקנות הספורט (ביטוח) תשנ"ה-1994.
  15.           יובהר שוב כי הטענות בהקשר זה לא הופנו מלכתחילה כלפי העירייה או ההסתדרות, ולכן אין צורך שאף הן תשובנה לבית המשפט קמא לצורך המשך הבירור, והוא יתקיים אך ורק בכל הנוגע ליריבות בהקשר הזה בין השחקן והוריו לבין מכבי.
  16. לסיכום, הצעתי היא להשיב את התיק לבית המשפט הנכבד קמא לצורך מתן פסק דין משלים בסוגיית גובה תקבולי הביטוח כפי שפורטה מעלה, וזאת אלא אם ישכילו השחקן ומכבי להגיע להבנות מחוץ לכותלי ביהמ"ש בהקשר זה, בזיקה להצעה שהוצעה במהלך הדיון בערעור. כנגזרת מהאמור, אציע כי הערעור כנגד מכבי יתקבל בחלקו. בהתאם, יבוטלו ההוצאות שהושתו על השחקן והוריו לטובת מכבי בביהמ"ש קמא, וככל שההוצאות שולמו – יש להשיב אותן. בנוסף, מכבי תשלם לשחקן והוריו הוצאות בכל הנוגע לערעור זה בסך של 8,000 ₪ + מע"מ, וביהמ"ש קמא יוכל לפסוק שנית הוצאות לטובת צד זה או אחר ככל שימצא לנכון בהתאם לתוצאה של פסק הדין המשלים שיינתן בסוגיות שפורטו מעלה. הערעור של השחקן והוריו כנגד העירייה וההסתדרות, יידחה ולפנים משורת הדין, ללא צו להוצאות.
  17.  

 

ת. נאות-פרי, שופטת

 

השופטת שושנה שטמר – אב"ד:

אני מסכימה.

 

ש. שטמר, שופטת

[אב"ד]

השופט סארי ג'יוסי:

אני מסכים.

 

 

ס. ג'יוסי, שופט

 

 

לפיכך הוחלט כמפורט בפסק דינה של כב' השופטת תמר נאות-פרי (וראו בסעיף 15 לפסק הדין).

ככל שהמערער הפקיד עירבון בערעור, הוא יוחזר לו באמצעות בא-כוחו.

 

ניתן היום,  כ' סיוון תשע"ה, 07 יוני 2015, בהעדר הצדדים.          


שיתוף: