משרדנו: רחוב ברגמן 2 א׳, פארק המדע, רחובות | טלפון. 08-8598631 | פקס. 08-8599638 | מייל. itsik@i-lawyer.co.il

פניה לעורכי דין

נושא

שם מלא *

טלפון *

דוא"ל *

תוכן הפניה

 

חדשות לבקרים סכסוכים משפחתיים מרים בענייני ירושות וצוואות מוצאים את דרכם לבית המשפט, ופעמים רבות עולה השאלה בדבר כשירותו של המנוח לערוך את הצוואה שסביבה נסובה המחלוקת. במהלך קרבות הירושה נחשפים אולי השלדים השמורים ביותר של בני המשפחה במלוא כיעורם, ונראה כי העוסקים במלאכה ובראשם עורכי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה למדו להכיר את טבעו של האדם כשהוא בתוך ביתו פנימה – צד זה שנחשף אינו מחמיא במיוחד ואף לא נוסך אופטימיות יתרה.

צוואה שנעשתה על ידי קשישה בת 88 בוטלה לאחרונה (11.3.15) על ידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. סכסוך מכוער במיוחד בין קרובי המנוחה עטף פרשה זו. בשנת 2007, בהיותה של הקשישה בת 85, התקבלה בבית המשפט עתירה מצדם של קרובי הקשישה שביקשו להתמנות כאפוטרופוסים. בית המשפט, לאחר התרשמות בלתי אמצעית ממצב הקשישה קבע כי היא מסוגלת לדאוג לענייניה ולפיכך אין צורך במינוי אפוטרופוס.

1431043_52165772

בחלוף שלוש שנים נכדתה של הקשישה פנתה בשנית לבית המשפט בבקשה להתמנות כאפוטרופא על האישה. בתגובה התנגדה דודתה (בתה הנוספת של הקשישה ואחות אמה) , ואף הקשישה עצמה עמדה על כך כי לא ימונו לה אפוטרופוסים. בית המשפט ,לנוכח התיעוד הרפואי שהובא בפניו החליט להיעתר לבקשה. תחילה מונתה הנכדה כאפוטרופא זמני, כעבור חודשיים נהפך המינוי לקבוע ובית המשפט אף הכריז על הקשישה כפסולת דין.

זמן קצר לאחר מכן התברר לנכדה כי חודשים ספורים לאחר פנייתה לבית המשפט, דירתה של הקשישה לכאורה הועברה על ידה במתנה לבתה, אותה בת שהתנגדה למינוי אפוטרופוס. משהובא מידע זה לידיעתה של הנכדה היא פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את המתנה, בקשה שאכן התקבלה. השופט קבע כי חוסר מסוגלות מנטלית הוא שמנעה מהקשישה להבין את פשר העסקה שנעשתה לטובת בתה, עסקה שנעשתה תוך ניצול לרעה של מצוקת הקשישה על ידי הבת:

"יותר ממה שמניתי לעיל, ניתן למצוא באסופה של מסמכים רפואיים שהוגשה לי ושממנה ניתן ללמוד באופן חד-משמעי, שהגב' [פלונית] לא הייתה מסוגלת לגמירות דעת, עת שחתמה על המסמכים להעברת הדירה לשמה של הנתבעת, הגב' [אלמונית]. ברור בעיני כשמש בצהרי יום שרב, שכל מה שאמרתי לעיל, היה ברור גם לנתבעת עת שביקשה לבצע מחטף ולהעביר את דירת האם על שמה – וכל זה, ימים אחדים קודם הכרזתה הצפויה של האם כפסולת דין".

אך סיפורונו לא מסתיים כאן. לאחר פטירתה של האישה בשנת 2010, הסתבר כי היא הותירה מספר צוואות. צוואה אחת שנערכה בפני עדים בהיות הקשישה בת 80, וצוואה שנייה אשר נעשתה אצל נוטריון בהיותה בת 88 – חודשים מספר לפני שהוכרזה כפסולת דין ושמונה לה אפוטרופא. קרב ירושה מר פרץ בין בנותיה ואחיותיה של המנוחה, כאשר אמה של הנכדה האפוטרופא (שהיא גם בתה של המנוחה) עמדה על קיום הצוואה הראשונה, בעוד שהבת השנייה (אותה דודה שניסתה לבצע מחטף לקבלת הדירה במתנה) עתרה לקיום הצוואה השנייה.

הצוואה השנייה, למרות שנערכה בפני נוטריון, בוטלה ובית המשפט הורה על קיום הצוואה הראשונה. השופט אלון גביזון ביסס את הכרעתו בין היתר על החלטות עמיתיו שהכריזו על הקשישה כפסולת דין ומינו לה אפוטרופא, הדבר נעשה כאמור מספר חודשים לאחר עריכת הצוואה השנייה. מכך הסיק השופט, בנוסף לעיון בשורה של מסמכים רפואיים שהעידו על תפקוד קוגניטיבי ירוד ובעיות זיכרון קשות, כי המצווה נעדרה יכולת אמיתית להבין את משמעות הצוואה השנייה לאור המצב הפיזי והמנטאלי בו הייתה שרויה. 

אך הבת השנייה (דודתה של האפוטרופא) לא אמרה נואש והגישה לבית המשפט הקלטה ותמלול של שיחתה עם אמה בניסיון להוכיח כי הקשישה הייתה צלולה בדעתה בעת שעשתה את הצוואה השנייה. אולם בית המשפט ייחס את המהלך דווקא לחובת הבת. השופט תמה כיצד אותה בת, מחד, ראתה צורך להקליט את אמה לשם שמירת ראיות לעתיד לבוא, אך מאידך אינה טרחה לבצע את הדבר הבסיסי והמקובל לפני עריכת מסמכים משפטיים בעלי חשיבות רבה הנוגעים לענייניהם של קשישים -והוא הצטיידות בחוות דעת רפואית בעניינה של המצווה לפני עשיית הצוואה השנייה.

הנוטריון שערך את הצוואה השנייה אף העיד כי המצווה הייתה כשירה וצלולה בדעתה אך אפילו בעדותו זו של הנוטריון לא היה כדי להועיל לבת. בית המשפט העדיף את עדות הרופאים שסברו אחרת מהנוטריון. העדפה זו נומקה על ידי השופט בכך שהנוטריון עשה את הצוואה ועל כן הוא בעל אינטרס להגן על כשרותה של הפעולה המשפטית שבוצעה על ידו. בסופו של יום, הצוואה השנייה בוטלה , ניתן צו קיום לצוואה הראשונה והבת שהפסידה אף חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 30,000 שקלים.

לקריאת פסק הדין לחצו כאן.

מאת עוה"ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר

 email: itsik@i-lawyer.co.il

 08-8598631


שיתוף: