אין כבר מחלוקת בדבר השינוי שחל בישראל וכיום תאים משפחתיים אלטרנטיביים, כגון משפחות בהן בני הזוג הינם בני אותו מין, הינם חלק אינטגראלי מהחברה שלנו. לצד ההכרה החברתית, לאחר תהליך ארוך ופסיקה ענפה של בתי המשפט בקשר עם זכויותיהם המשפטיות של הומוסקסואלים ולסביות, הצטמצם במעט הפער העמוק בין ההכרה בלגיטימיות של הקהילה הלהט”בית לבין ההכרה המשפטית בזכויותיהם.
ברם, הדין אינו יכול לתקן את הביולוגיה. עדיין בני זוג חד מיניים המעוניינים לממש את הזכות הבסיסית והמובנת מאליה למשפחה והורות משותפת, אינם יכולים להביא יחדיו ילדים אל העולם. משכך, שעה שנולד ילד לתא משפחתי כזה רק אחד מבני הזוג הינו הורהו הביולוגי, וכך נרשם ברשות האוכלוסין שבמשרד הפנים. למרות שבן הזוג משמש כהורה לכל דבר ועניין לרך הנולד, ועל-אף שהילד כך גדל וזאת מציאות חייו, משך שנים רבות על מנת שבן הזוג הנעדר קשר גנטי לילד יירשם כהורהו היה צורך בפניה להליך ארוך, מייגע ומשפיל של אימוץ. בין היתר בגדרו של הליך האימוץ עובדת סוציאלית מגיעה לביתם של בני הזוג, מחטטת בקרביהם, ומחווה דעתה בגדרי תסקיר האם מדובר ב”הורה ראוי”. מדובר בהליך שיש בו משום קיפוח אל מול זוגות הטרוסקסואליים, האם יש מי שמעלה בדעתו לבקש מגבר ואישה מעין הוכחות לכשירותם והיותם ראויים טרם שיוכרו כהורה של ילדם?
בשנת 2013 חל מהפך. בתגובה לעתירה לבג”ץ של בני זוג הומוסקסואלים שהביאו לעולם ילדים באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אינו מתנגד לזניחת הליך האימוץ, וחלף זאת ניתן להסתפק בצו הורות אשר יינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפוף לעיקרון טובת הילד. אלא שעמדה זו תוחמה עת שדובר בהליך פונדקאות בחו”ל, ולא חלה כאשר היה מדובר בזוג לסביות אשר אחת מהן הרתה באמצעות תרומת זרע.
אלא שגם עמדה זו השתנתה. ביום 8.2.15 היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בגדרי תביעה של בנות זוג “למתן צו הורות פסיקתי”, עמדה לפיה כאשר מדובר בבנות זוג לכל דבר ועניין, שאחת מהן הרתה מתרומת זרע אנונימית מתוך כוונה לגדל יחדיו את הילד שייוולד כילדן המשותף לכל דבר ועניין, אין עוד מקום להתנגד שבית המשפט ינקוט במסלול של “צו הורות פסיקתי”. אלא שהיועץ המשפטי הוסיף לעמדתו דרישה שטרם מתן צו הורות יש להביא בפני בית המשפט תסקיר של שירותי הרווחה.
למרות הדרישה האמורה, במקרים שהובאו בפני בית המשפט לענייני משפחה, זה הורה על מתן צו הורות ללא צורך בהגשת תסקיר. כך היה במקרה של רעות ורונית (שמות בדויים) שטופל על-ידי משרדנו. מדובר היה בבנות זוג שמשך שנים קיימו משק בית משותף, ואף ערכו ברוב הדר טקס חתונה אזרחית. לאחר זמן הן החליטו להרחיב את התא המשפחתי ורעות הרתה מתרומת זרע. מרגע לידתו של בנן, רעות ורונית טיפלו בו ודאגו לו שתיהן דאגה אימהית ללא סייג ויחדיו החלו משמשות לו כהורה, זאת ללא כל הפרדה או הבחנה. משרדנו הגיש עבורן בקשה אל בית המשפט לענייני משפחה, לפי יינתן צו בדבר הורותה של רונית המורה למשרד הפנים לרשום אותה, לצד רעות, כהורה, וזאת ללא צורך בתסקיר. בנסיבות העניין, הסבירו רעות ורונית, עת שמדובר בבנות זוג החיות יחדיו כידועות בציבור מזה כ-6 שנים, וכאשר אין חשש לגבי טובתו ושלומו של הילד, לא קם כל צורך בהוראה על עריכת תסקיר כתנאי למתן צו הורות פסיקתי.
בתגובתו ב”כ היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד לבקשה, ולא עמד על הדרישה להגשת תסקיר, ובית המשפט נעתר לבקשה לצו הורות פסיקתי, וזאת גם מבלי שנערך בפניו דיון. נציין שגם במקרים נוספים שהובאו אל בית במשפט היועמ”ש לא עמד על הדרישה לתסקיר והותיר העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.
א.פ. (ראשל”צ) 57813-07-15 ש.פ.ק ואח’ נ’ ב”כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
תגובות למאמר