משרדנו: התקשורת 5, אשדוד | טלפון. 054-5227808  | מייל. alina.k.adv@gmail.com
כל הזכויות שמורות © איציק איתן משרד עורכי דין | בניית אתרים | תחזוקת אתר

פניה לעורכי דין

    נושא

    שם מלא *

    טלפון *

    דוא"ל *

    הודעה *

     

    בית משפט השלום ברמלה

    תא”מ 44990-12-12 עמיאל נ’ איי.איי.ג’י חברה לביטוח בע”מ
    תיק חיצוני:

    בפני כב’ השופט זכריה ימיני

    תובעים
    בר יוחאי עמיאל

    נגד

    נתבעים
    איי.איי.ג’י חברה לביטוח בע”מ

     

    פסק-דין

    התובע היה מעורב בתאונה עצמית בה הוכרז רכבו כאבדן כללי. התובע פנה אל הנתבעת, אשר ביטחה את השימוש ברכב, לקבל את תגמולי הביטוח, אך הנתבעת דחתה דרישתו בנימוק שבעת התאונה הוא לא היה בעל רישיון נהיגה ישראלי בר תוקף לנהוג בישראל. מכאן התביעה.

    כללי:
    בעלי הדין:
    1. התובע, אזרח ישראלי, הוא תושב חוזר מארה”ב, ומחזיק באזרחות ישראלית ובאזרחות של ארה”ב.

    2. הנתבעת היא חברת ביטוח הרשומה בישראל כדין.

    הרקע לתביעת התובע:
    3. התובע יצא מהארץ לארה”ב לאחר מבצע קדש, וקיבל אזרחות של ארה”ב של אמריקה. התובע פעל רבות על מנת שאנשים וגופים בארה”ב יתרמו תרומות למדינת ישראל.

    4. לתובע רישיון נהיגה ממדינת אילינוי שבארה”ב, אשר היה בר תוקף בעת התאונה שתתואר להלן.

    5. בשנת 2007 חזר התובע ארצה, וביום 26.8.07 הגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת זכויות של תושב חוזר לאחר חזרתו מחו”ל. לאחר 6 חודשי המתנה אישר המוסד לביטוח לאומי לתובע את תושבות בארץ לאחר חזרתו מחו”ל. מתעודת בירור פרטים על נוסע שהגיש התובע עולה שאכן מאז כניסתו ארצה של התובע לארץ ביום 17.7.07, הוא יצא מהארץ מידי שנה לתקופה שבין חודש וחצי לשלושה שבועות.

    6. התובע רכש בארץ רכב מסוג הונדה סיוויק מס’ רישוי 9580559 (להלו-“הרכב”). בשנת 2010 ביטח התובע את הרכב בביטוח רכוש-מקיף אצל התובעת. במשך שנתיים קודם לכן ביטח התובעת את הרכב בביטוח רכוש-מקיף בחברת ביטוח ישיר.

    7. ביום 1.3.10 נסע התובע בכביש 431 ופגע במעקה בטיחות. שמאי מטעם הנתבעת בדק את הרכב והכריז עליו כאבדן גמור. התובע פנה לנתבעת על מנת שתשלם לו את תגמולי הביטוח על פי הפוליסה. הנתבעת שלחה חוקר אל התובע, ובעקבות החקירה, שלחה הודעה לתובע שהיא מסרבת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח, משום שבעת התאונה לא היה לו רישיון נהיגה בר תוקף בישראל.

    8. לאחר קבלת תשובת הנתבע, הגיש התובע את תביעתו זו, והנתבעת חזרה בכתב ההגנה על טענתה שאינה חייבת לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח, משום שבעת התאונה לא היה לתובע רישיון בר תוקף לנהוג בישראל.

    העדויות:
    10. התובע בלבד הגיש תצהיר עדות ראשית, בו חזר על האמור בכתב התביעה, וציין כי שילם את מלוא הפרמיה על פוליסת הביטוח. התובעת נחקר חקירה שכנגד בה ציין כי מי שיצר את ההתקשרות בינו לבין הנתבעת הוא גיסו או חתנו. כן נשאל התובע על הבקשה להגיש למוסד לביטוח לאומי לעניין התושבות ואישר שהגיש בקשה זו ביום 26.8.07.

    11. התובע הגיש את תצהירו של חתנו אודות יצירת ההתקשרות, אך תצהיר זה לא התקבל מהטען שהוגש כיומיים לפני מועד ההוכחות ועד לישיבת ההוכחות לא הגיע לידי ב”כ הנתבעת. יחד עם זאת השמיעו הצדדים בבית המשפט את ההקלטה שהקליטה הנתבעת את השיחה בין חתנו של התובע לבין נציגת הנתבעת. וכך נרשם בפרוטוקול:

    “הצדדים השמיעו לבית המשפט את ההקלטה של השיחה בין חתנו של התובע לבין נציגת חברת הביטוח ממנה עולה ששניים אלו ניהלו שיחה בקשר לרכישת ביטוח חובה וביטוח מקיף לשימוש ברכב, כאשר נושא הרישיון לא מוזכר בשיחה שהוקלטה, אם כי כאשר הצדדים מתחילים להתמקח על הפרמיה שצריך לשלם עבור פוליסת הביטוח, נקטעה השיחה ולא ניתן לדעת מה נאמר לאחר מכן.”

    12. התובעת הגישה תעודת עובד ציבור מאת פקידת המוסד לביטוח לאומי אודות בקשתו של התובע לקבל תושבות בארץ בהיותו תושב חוזר. התובע לא ביקש לחקור חקירה שכנגד את נותן תעודת עובד הציבור.

    הסיכומים:
    13. בסיכומיו טען התובע כי השאלה אינה אם התובע נהג ברישיון אמריקאי או לא, אלא שאלה היא האם נכרת חוזה ביטוח בין הצדדים, כאשר נושא סוג הרישיון אינו משנה לנתבעת מאומה.

    14. בסיכומיה טענה הנתבעת שמאחר והתובע לא מילא אחר הוראות תקנה 567א’ לתקנות התעבורה.

    דיון ומסקנות:
    ההקלטות אצל הנתבעת:
    15. ביום 27.1.14 ניתן צו כנגד הנתבעת המורה לה להמציא את תמלילי השיחות בינה לבין התובע מרגע היותו לקוח בחברה עד למועד קרות התאונה. הנתבעת לא מילאה אחר צו זה, ושלחה לב”כ התובע הקלטה יחידה של שיחה בין חתנו של התובע לבין נציגת הנתבעת, כאשר אין כל מידע מתי נערכה שיחה זו ופרטים נוספים אחרים. על כן הגיש התובע בקשה נוספת להורות שוב לנתבעת להמציא לתובע את הקלטות כל השיחות ולחלופין תצהיר בו תצהיר כי אין בידיה כל תיעוד אחר של שיחות בינה לבין התובע. ביום 26.12.14 החלטתי כדלקמן:

    “על המשיבה ליתן תצהיר כדין של נציג מוסמך של הנתבעת אילו הקלטות מצויות בידי הנתבעת, ולהעבירן לידי ב”כ התובע, וזאת בתוך 15 יום מהיום”.

    לא ראיתי בתיק בית המשפט את תצהיר זה, דבר המלמד שהנתבעת לא מילאה אחר הוראות בית המשפט.

    16. ההקלטה היחידה אותה המציאה הנתבעת היא ההקלטה שצוינה לעיל, בה לא ביקשה הנתבעת לדעת את סוג רישיון הנהיגה, מתי הוצא רישון הנהיגה והיכן הוצא רישיון הנהיגה. ההקלטה היא הקלטה שנקטעה, ולא ידוע מה נאמר בחלק השיחה שנקטע. מאחר ובידי הנתבעת מצויות כל ההקלטות (שכן לא הגישה תצהיר כפי שחוייבה), ולא טרחה להביאן לבית המשפט פועל הדבר כנגדה, שכן חזקה על בעל דין שיביא לבית המשפט כל ראיה שהיא לטובתו, ואם לא הביא אותה, משמע שראיה זו היא לרעתו. ראה לעניין זה את ע”א 9656/05 נפתלי שוורץ נ. רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע”מ (פורסם בנבו, 27.7.2008).

    17. מהשיחה אותה ניהלו חתנו של התובע ונציגת הנתבעת עולה שהנתבעת ביטחה את התובע גם בביטוח חובה.

    ביום 27.10.08 הוציא משרד האוצר – אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון את חוזר ביטוח 2008-1-9 שכותרתו “שימוש במאגר המידע לאיתור הונאות בענף ביטוח רכב חובה”. בסעיף 9(ג) לחוזה נקבע כי:

    “לא תופק תעודת ביטוח רכב חובה עבור כלי רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון ואופנוע, מבלי שבוצע אימות בשאילתה מקוונת במאגר בעת תהליך החיתום לכל הפחות ביחס לפרטי המידע בשדות החובה, בהתאם לתכנית הסטטיסטית.”

    בנספח ב’ של חוזר זה נקבע בסעיף 2.2.1 (א)(5)(ג) שפרטי הספח לתעודת ביטוח בענף ביטוח רכב חובה של כלי רכב בבעלות פרטית תהיה:

    “שנת קבלת רישיון הנהג לרכב מסוג זה בישראל של הנוהג הצעיר ביותר הנוהג בדרך קבע היא XXX.”

    מאחר והתובע רכש מאת הנתבעת הן ביטוח חובה והן ביטוח מקיף, הייתה התובעת חייבת לשאול אותו אודות רישיון רכב שניתן בישראל. משלא עשתה כן הנתבעת, קיבלה על עצמה לבטח את התובע הן בביטוח חובה והן בביטוח רכוש כאשר הוא נוהג בכל רישיון נהיגה בר תוקף, ולאו דווקא רישיון נהיגה בר תוקף במדינת ישראל.

    18. משלא שאלה הנתבעת את התובע אודות רישיון הנהיגה שלו, הייתה חייבת לוודא שהוא יודע על כך שהפוליסה מותנית בכך שיהיה לו רישיון נהיגה בר תוקף בישראל. משלא עשתה כן, אינה יכולה להסתמך על הגבלה זו שבפוליסת הביטוח (סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח). לעניין חובת הפניית תשומת הלב של המבוטח לשוני שבין המו”מ לעריכת חוזה הביטוח לבין פוליסת הביטוח שהונפקה ראה את ע”א 4819/92 אליהו חברה לביטוח נ. מנשה ישר, פ”ד מט(2) 749; תיק אז’ (מחוזי חיפה) פרופ’ אריה כוכבי נ. איתן הורוביץ-סוכנות ביטוח, [פורסם בנבו] פ”מ תשס”ב (1) 1 (11.12.02).

    19. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהנתבעת אינה יכולה להסתמך על הטענה שלנתבע לא היה רישיון בר תוקף בישראל בעת התאונה, ויש להסתפק ברישיון הנהיגה האמריקאי שהיה ברשותו. המסקנה היא שפוליסת הביטוח הייתה בתוקף בעת התאונה גם אם התובע נהג עם הרישיון האמריקאי שהיה ברשותו, שאין מחלוקת שהיה בתוקף בעת התאונה.

    הוכחת התאונה:
    20. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתירת עדותו של התובע אודות התאונה, ועל כן יש לקבל את עדות התובע אודות אירוע התאונה.

    הוכחת הנזק:
    21. השמאי שערך את חוות הדעת אודות הנזקים שנגרמו לרכב היה שמאי מטעם הנתבעת. הנתבעת לא חלקה על חוות דעת זו. בהתאם לחוות דעת השמאי הרכב הוכרז כאבדן כללי, ובעת התאונה היה שוויו 61,770 ₪.

    פיצויים בגין עגמת נפש:
    22. התובע תובע פיצויים בגין עגמת נפש, אבדן זמן והתרוצצויות נסיעות וטלפונים עקב סירובה של הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח.

    23. חוזה ביטוח הוא חוזה לכל דבר ועניין, עליו חלות כלל דיני החוזים, תוך החלת ההוראות המיוחדות של חוק חוזה הביטוח, תשמ”א-1981. הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 חלות גם על חוזה ביטוח. כך נקבע בתיק אז’ (חיפה) 270/00 סקאי קלאב בע”מ נ. סוכנויות פלתורס לביטוח בע”מ (פורסם בנבו, 24.4.09); ע”א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע”מ נ. אחד העם מזון והשקעות בע”מ (פורסם בנבו, 9.7.12). על כן זכאי התובע לתבוע מהנתבעת פיצויים בגין עגמת נפש עקב סירובה לשלם לו את תגמולי הביטוח, שכן מהותו של חוזה הביטוח בינו לבין הנתבעת היה שהיא תשלם לו את תגמולי הביטוח בעת קרות התאונה. על כן מקבל אני את תביעת התובע שהנתבעת תשלם לו את הסך 5,000 ₪ בגין עגמת נפש עקב סירובה לשלם לו את תגמולי הביטוח.

    סוף דבר:
    לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:
    1) את הסך 61,770 ₪ מיום קרות התאונה (1.3.10) ועד ליום התשלום בפועל;
    2) את הסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
    3) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
    4) 5129371שכ”ט עו”ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
    54678313
    ניתן היום, י”ח אייר תשע”ה, 07 מאי 2015, במעמד עו”ד אברבוך מטעם התובע ובהעדר ב”כ הנתבעת.


    שיתוף:

    ×