משרדנו: רחוב ברגמן 2 א׳, פארק המדע, רחובות | טלפון. 08-8598631 | פקס. 08-8599638 | מייל. itsik@i-lawyer.co.il

פניה לעורכי דין

נושא

שם מלא *

טלפון *

דוא"ל *

תוכן הפניה

 

בית המשפט העליון משנה את גישתו בסוגיה של ביטול עסקאות מקוונות

 

בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן, כשבמצעים רכישה באינטרנט או בטלפון (המוגדרת בחוק כ"עסקת מכר מרחוק") אפשר לבטלה בתוך פרק זמן מוגדר ולקבל את כספינו בחזרה, בניכוי דמי ביטול שלא יעלו על 100 שקלים. אלא שלעתים מתעוררת השאלה מה קורה אם רכשנו באינטרנט מספר פריטים, לדוגמה חמישה כרטיסי טיסה – עבור עצמנו ובני המשפחה, ובחלוף כמה ימים החלטנו לבטל את עסקה? באיזו עמלת ביטול ניתן לחייב אותנו: האם העוסק צריך להסתפק ב"קנס" של 100 שקלים בסך הכל, או שנשלם 500 שקלים – מכפלת דמי הביטול המקסימלי במספר הכרטיסים שהזמנו?

בפרשה שנדונה בבית המשפט העליון לפני כחצי שנה (רע"א 3429/13 רז נ' גוליבר תיירות בע"מ, מיום 13.4.14) בית המשפט עסק בשאלה באילו דמי ביטול ניתן לחייב צרכן שרכש באינטרנט מספר פריטים: האם יש להעמיד את עמלת הביטול בגין כל הפריטים על 100 שקלים בלבד, או שהעוסק רשאי לחייב את הצרכן תשלום של 100 שקלים בגין כל פריט ופריט שרכש. עדנה ארבל, שנדרשה לשאלה, סברה כי בעסקה אחת שמורכבת חמישה רכיבים, ולא בחמד עסקאות נפרדות, ולכן ביטולה מצדיק גביית "קנס" עד 100 שקלים בלבד.  vacations_16

לקביעה זו הייתה משמעות לא מבוטלת עבור כל צרכן שמבצע רכישה באינטרנט. הגיונה נכון, לדוגמה, בעסקה שבה נרכשים שולחן ומספר כסאות, ושמבוטלת בחלוף כמה ימים מעת ההתקשרות.

אלא שבאוגוסט השנה העליון שב לעסוק באותה שאלה פרשנית, במסגרת פסק דין אחר (ע"א 7187/12 צמח נ' אל על נתיבי אוויר בע"מ, מיום 17.8.14) – וגישתו הפעם הייתה שונה. שעה שבעניין גוליבר עדנה ארבל סברה כי יש לראות את המקרה כעסקה אחת, השקפתם של השופטים רובינשטיין, עמית וסולברג בפרשת צמח הייתה שונה. שלושת השופטים קבעו כי כאשר ניתן להפריד עסקה לרכיבים, מותר לעוסק לגבות בגין ביטולה "קנסות" בעד כל רכיב בנפרד. היינו, במקרה ביטול עסקת רכישה של חמישה כרטיסי טיסה מוצדק לחייב את הצרכן בתשלום 500 שקלים.

לדעתנו, פסק הדין בעניין צמח, הגם שהוא מנומק לעילא ועשיר באסמכתאות – אינו משכנע דיו ואינו מתיישב עם תכליתו של חוק הגנת הצרכן. אנו סבורים שהמודל המשפטי שהציעו השופטים בניתוח סוגיית ביטול עסקאות מקוונות, מודל של חוזה לטובת צד ג', אינו בהכרח מוביל לתוצאה שאליה הגיע בית המשפט. נוסף על כן השקפתו של בית המשפט העליון, כפי שהובעה בפסק הדין, אינה תורמת להגנה על ציבור הצרכנים.

עוד נראה כי המציאות המשפטית שנוצרה בפסק הדין רחוקה מלתאום את מציאות החיים: הצרכן אינו רואה בעסקה אחת שבה קנה מספר פריטים חמש התקשרויות נפרדות, ואינו במבחין בין הכורסה לשולחן הקפה שהזמין באותה הזמנה.

מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס)
itsik@i-lawyer.co.il

  Our Facebook Page 08-8598631


שיתוף: