משרדנו: התקשורת 5, אשדוד | טלפון. 054-5227808  | מייל. alina.k.adv@gmail.com
כל הזכויות שמורות © איציק איתן משרד עורכי דין | בניית אתרים | תחזוקת אתר

פניה לעורכי דין

    נושא

    שם מלא *

    טלפון *

    דוא"ל *

    הודעה *

    בית הדין הארצי לעבודה
     

    עב”ל 14882-12-12

     

    ניתן ביום 10 נובמבר 2014

     

    אסחק יחיא

    המערער

     

     

    המוסד לביטוח לאומי המשיב

     

    לפני: הנשיא יגאל פליטמן, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן

    נציג ציבור (עובדים) מר שלום חבשוש, נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן

     

    בשם המערער

    עו”ד יעקב לביא

     

    בשם המשיב

    עו”ד חנן פוטרמן

     

     

    פסק דין

     

    השופטת רונית רוזנפלד

    1. תביעתו של המערער להכרה באוטם שריר הלב בו לקה ביום 13.6.10 כפגיעה בעבודה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי. על פי קביעת בית הדין האזורי, לא עלה בידי המערער להוכיח כי אירע לו אירוע חריג בעבודתו, שבעקבותיו לקה באוטם שריר הלב (השופט מירון שוורץ ונציגי הציבור מר יעקב מנין ומר אברהם לארי; בל’ 3717-02-11). על קביעה זו סב הערעור שלפנינו.

     

    התשתית העובדתית הרלוונטית

    1. המערער, יליד 1953, עבד במועדים הרלוונטיים לתביעתו במכון הגיאופיזי הישראלי. תפקידו של המערער מורכב משניים: מחצית מזמנו משמש המערער כנהג, ומחצית מזמנו הוא מועסק בפריסת כבלים. המערער עובד כ-12 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. ביום 13.6.2010 עבד המערער באתר בכפר רופין שבבקעת בית שאן. בסמוך לשעה 14:00, במהלך העבודה, הרגיש המערער מועקה בחזה. המערער פונה באמבולנס לבית החולים העמק בעפולה, שם אובחן שהוא סובל מאוטם שריר הלב.

     

    1. בתצהירו, שהוגש לבית הדין האזורי, מתאר המערער את ההתרחשויות מיום 13.6.10 כדלקמן:

    8.  ביום 13.6.10 יצאתי מביתי בכפר כמא בסמוך לשעה 5:00 בבוקר בערך, ונסעתי לעבודתי באתר בכפר רופין שבבקעת בית שאן. על פי הוראות הממונים עליי, הגעתי למושב ירדנה שבעמק בית שאן ומשם ביחד עם שאר העובדים נסענו לאתר העבודה בכפר רופין, הסמוך למושב ירדנה. כך עשיתי וכך היה.

    1. באתר העבודה בכפר רופין, היינו אמורים לעשות בדיקות קרקע לחיפוש נפט ולבדוק את כל הקו מכפר רופין למנחמיה, שאורכו כמה קילומטרים טובים.
    2. עקב עומס עבודה חריג, לא יכולתי לקחת הפסקה לאחר שעתיים אלא לאחר יותר מכשלוש שעות עבודה רצופות ואינטנסיביות. זכור לי היטב, כי בגלל העומס בעבודה ודרישות המנהלים לעמוד בלו”ז ולסיים את העבודה מוקדם ככל האפשר ונוכח החום הכבד ששרר האתר, חום שהיה למעלה מ40 מעלות, הייתי נתון בלחץ קשה ולא רגיל לסיים את מטלותיי, וזאת בנוסף ללחץ מרעש ורעש הבאגר האינטנסיביים המתמשכים בתנאי מזג האויר הקיצוניים, שכן וכאמור נמנע ממני לצאת להפסקות לאחר שעתיים עבודה ויצאתי רק לאחר כיותר משלוש שעות של ויברציות, קידוחים ורעשים אינטנסיביים ומתמשכים, הליכות רגליות עם המודד לאורך קילומטרים תחת קרני השמש הלוהטת ובתנאים לא רגילים.
    3. בנוסף נדרשתי גם לעשות בדיקות קרקע והצבת כבלים ויברטיים בתוך הקרקע וזאת כאמור בחיפוש לאחר נפט באתר. כמו כן, נדרשתי לעבוד רגלית ביחד עם המודד לסימון קווים על פני הקרקע. במסגרת עבודתי זו עם המודד נאלצתי לעשות הליכות למרחקים של יותר מ-10 ק”מ, בשטח עם הרבה עליות וירידות, הכל תחת קרני השמש היוקדת, שכן כאמור באותו יום שרר חום כבד באתר של למעלה מ 40 מעלות. פשוט התבשלתי בחום!
    4. אבקש להדגיש ולחדד, כי לאור העובדה כי באותו יום קיצי, שרר באתר העבודה חום לא רגיל שהגיע לטמפרטורות של למעלה מ 40 מעלות, המנהלים הפצירו בנו לעבוד ולעבוד כדי לסיים את העבודה מוקדם ככל שניתן ולברוח מהחום. נוכח הפצרות המנהלים ועומס העבודה שנוצר כתוצאה מכך, נמנע ממני לקחת הפסקה של שעה לאחר כל שעתיים עבודה רצופה ותחת זאת נאלצתי לקחת הפסקה רק לאחר יותר מ-3 שעות עבודה רצופות, אינטנסיביות וקשות תחת קרני השמש היוקדת ששררה בבקעה בית שאן באותו יום אומלל.
    5. אבקש לציין, כי גם ביום שקדם לתאונה, עבדתי באותו קו ותחת תנאי מזג אויר לא רגילים של חום כבד תחת קרני השמש היוקדת, הייתי פורס רגלית כבלים נחושתיים לאורך קילומטרים ארוכים והדבר ככל הנראה נתן בי את אותותיו, כך שתנאי העבודה הקשים והחריגים ביום התאונה היו בגדר הקש ששבר את גב הגמל.
    6. באותו יום עבודה, לאחר כל 2 מטר של התקדמות במשאית, ולאור תנאי השטח, הייתי נאלץ להוריד את הפלטה וכך להמשיך צמוד לכבלים לאורך כל הקו.
    7. בסמוך לשעה 14:00 ותוך כדי עבודה באותו יום אומלל, (ה-13.06.10), נוכח המאמץ הפיזי והקשה שנדרש ממני באותו יום, לביצוע מטלות חריגות בהיקפן ובאינטנסיביות לא רגילה, בנוסף לחום הלוהט ששרר באתר העבודה באותו יום, וגם ביום לפני, ובירידתי ממשאית הויברטור, הרגשתי לפתע מועקה קשה מאד בחזה שלי וכשטיפסתי בחזרה למשאית חטפתי דום לב.
    8. חברי לעבודה, מר אברהם כהן, שראה אותי והרגיש שחטפתי התקף לב, הזעיק במיידית ודרך הקשר את כל הצוות, והם ישר הפסיקו את העבודה והוציאו אותי מהאתר באמצעות רכב העבודה וביציאה מהאתר נפגשנו עם אמבולנס מד”א שחיכה לי שם והחיש לי עזרה ראשונה והוביל אותי לבית חולים ‘העמק’ בעפולה…” (השתלשלות העניינים כמתואר לעיל תכונה להלן: האירוע).

     

    1. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה, מן הטעם ש”לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 13/06/2010“.

     

    פסק הדין של בית הדין האזורי

    1. בפסק דינו הפנה בית הדין האזורי להודעה שמסר המערער לחוקר המוסד ממנה עולה כי הוא עצמו לא סבר כי אירע לו אירוע חריג בעבודה בסמוך לקרות האוטם. כאשר נשאל האם קרה משהו חריג בעבודתו, ציין המערער כי היה בלחץ כללי מעבודתו, ולא היה דבר שגרם לו ללחץ זה. כאשר נשאל האם באותו יום אירע לו מאמץ גופני שאינו רגיל ציין המערער כי חמישה ימים לפני כן עבד עם המודד על אותו קו וסימן אותו, ובאותו יום הלך 10 ק”מ ברגל במזג אוויר חם. לפיכך, לא עולה מהודעת המערער כי עבודתו ביום האירוע הייתה שונה בצורה חריגה משגרת העבודה הפיזית אליה היה מורגל באותה עת. בית הדין ציין עוד, כי במסמכים הרפואיים מבית החולים אליו הובהל המערער ביום האירוע נרשם כי האירוע אירע במהלך עבודתו “לאחר מאמץ גופני בינוני“.

    בית הדין ציין כי במסגרת הדיון טען המערער, כי ביום האירוע הופעל עליו לחץ גדול ושונה מהרגיל, והוא נדרש למכלול משימות, מטלות ועבודות פיזיות נוסף על עבודתו בחום כבד. עם זאת, המערער לא הביא כל ראיה לתמוך בטענתו כי באותו יום היו תנאי מזג אוויר קשים, כדוגמת אישור מהמרכז המטאורולוגי. כמו כן, תצהיר המערער מלמד כי יום לפני האירוע הוא עבד באותם תנאי מזג אוויר קשים. בית הדין מצא כי התייחסותו של המערער “באה לידי ביטוי בצורה מוקצנת בתצהירו בעוד שבהודעה שנמסרה לחוקר לא ניכר מגרסתו כי בוצעה על ידו עבודה שונה בצורה חריגה משגרת העבודה הפיזית אליה היה מורגל אותה עת“.

    בית הדין דחה את טענת המערער כי היה עומס בעבודתו אשר הצטבר במהלך מספר ימי עבודה קשים, והעבודה ביום האירוע הייתה בבחינת “הקש ששבר את גב הגמל”. בית הדין ציין כי לפי טענה זו, מדובר במכלול של תנאים מצטברים אשר לא חלו כולם רק ברגע האירוע או בסמוך אליו, אלא ליוו את המערער במהלך תקופת עבודתו הארוכה. אותם תנאים היו קיימים לכל הפחות כבר מספר ימים קודם לאירוע. לפיכך, לא ניתן לראות בתנאים אלה כאירוע חריג בעבודתו. על יסוד כלל האמור, דחה בית הדין האזורי את התביעה.

     

    הערעור

    הדיון בערעור

    1. במסגרת דיון “קדם ערעור” הודיעו הצדדים כי מוסכם עליהם כי הטיעונים שנרשמו לפרוטוקול וכן השלמת טענות שתוגש בכתב ישמשו כסיכומים בכתב לפני המותב שייתן את פסק הדין.

     

    1. בדיון שהתקיים הציע בית הדין לצדדים לבחון את הסוגיה המתעוררת בערעור מנקודת המבט הבאה:המאמץ הפיזי שבו היה נתון המערער, אכן לא היה חריג, אך הוא היה מאמץ בינוני כפי שהמערער עצמו הגדיר אותו בהודעה שמסר לחוקר. אלא, שלמאמץ הפיזי הזה, התווסף מרכיב של חום כבד. 35 מעלות בשמש הן לא עניין של מה בכך. המערער כאן עבד בכל חלקי הארץ ולא תמיד בחום כזה. האם בנסיבות האלה, לא ניתן לראות את הצירוף של המאמץ הפיזי עם החום הכבד כאירוע חריג?“.

    לאחר פרק זמן שבו התאפשר לצדדים לשקול עמדתם הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא עומד על עמדתו לפיה בנסיבות המקרה אין מדובר ב”אירוע חריג”. בהעדר הסכמה בין הצדדים התבקשו הצדדים להשלים את טענותיהם בערעור בכתב.

     

    1. להשלמת התמונה העובדתית יצוין, כי המוסד צירף להודעתו האמורה דו”ח נתונים מאתר מאגרי המידע הממשלתיים ומאתר השירות המטאורולוגי, אודות הטמפרטורה שנמדדה בתחנה הסמוכה ביותר למקום בו עבד המערער ביום 13.6.10 כמו גם בימים שקדמו לכך, החל מיום 7.6.10. מן הדו”ח שהוגש עלו מדידות הטמפרטורה כדלקמן:

    א. ביום האירוע 13.6.10 בשעה 11:00 – C˚33.

    באותו יום בשעה 14:00 – C˚34.7.

    ב. ביום 12.6.10 בשעה 11:00 – C˚34.6.

    באותו יום בשעה 14:00 – C˚37.3.

    ג. ביום 11.6.10 בשעה 11:00 – C˚33.5.

    ד. ביום 10.6.10 בשעה 11:00 – C˚30.4.

    ד. ביום 9.6.10 בשעה 11:00 – C˚30.2.

    ד. ביום 8.6.10 בשעה 11:00 – C˚30.3.

    ד. ביום 7.6.10 בשעה 11:00 – C˚34.6.

     

    עיקר טענות הצדדים

    1. המערער טוען כי מחומר הראיות שהונח לפני בית הדין עולה כי אוטם שריר הלב בו לקה הוא תוצאה ישירה של עומס העבודה שהוטל עליו ביום האירוע. יום האירוע היה יום יוצא דופן מבחינת עומס המטלות שהוטל עליו. המערער מסר לחוקר המוסד על לחץ בעבודתו, וכי חמישה ימים לפני האירוע החריג נדרש לעבודה מאומצת. לגישתו, יש לראות את אותם ימים שקדמו לאירוע כאירוע אחד. המערער מפרט, כי העבודה המאומצת ביום האירוע וביום שקדם לו בוצעה בתנאי חום כבד. בקשר לכך טוען המערער, כי אין חולק שיום האירוע היה יום חם, וטענתו כי חש את החום באופן סובייקטיבי כחום בטמפרטורה של 40 מעלות לא נסתרה. גם אם היה צורך בעדות אובייקטיבית על עומס החום באותו יום, הביא המוסד בהגינותו בהליך הערעור נתוני טמפרטורה שנמדדו באזור, המלמדים כי מד המעלות הראה 34.7 מעלות בצל. אכן המערער מורגל בעבודה פיזית, אך ביום האירוע התווסף מרכיב החום הכבד לעומס וללחץ בעבודתו.

    המערער מדגיש שתצהירו לא נסתר בחקירה נגדית, והימנעות המוסד מלחקור אותו חקירה נגדית יסודית ומלאה הכשירה למעשה את האמור בו. כמו כן, אין כל סתירה בין האמור בתצהיר ובין האמור בהודעתו לחוקר המוסד. לפיכך, היה מקום לקבל את תביעתו רק על יסוד האמור בתצהיר. המערער מוסיף, כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה ובין קרות האוטם מצדיקה אף היא מינוי מומחה.

     

    1. המוסד לביטוח לאומי טוען, כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. הערעור הוא ערעור עובדתי שאינו נתמך בשום ראייה אובייקטיבית. המוסד מבהיר כי המערער מורגל בעבודה פיזית מאומצת ובתנאי שטח ומזג אוויר קשים כדבר שבשגרה, ועבודתו ביום האירוע לא דרשה מאמץ מיוחד לעומת עבודתו הרגילה. בהשלמת הטיעון מטעמו ציין המוסד, כי למרות שנטל ההוכחה מוטל על המערער, הוא מצרף נתונים ממאגר נתוני השירות המטאורולוגי שנמדדו במקום סמוך למקום עבודתו של המערער ביום האירוע. לפי נתונים אלה, באותו יום שרר חום שנע בין 28 מעלות ו-34.7 מעלות בלבד, ולא למעלה מ-40 מעלות כדברי המערער בתצהירו. תנאי חום אלה כפי שנמדדו אינם יוצאי דופן. זהו מזג האוויר הרגיל לעונה, בו היה רגיל המערער לעבוד במשך 37 שנות עבודתו. המוסד מוסיף ומפנה לדברים שמסר המערער בהודעתו לחוקר, לפיהם חודשיים לפני האירוע חזר מגרוזיה לאחר שעבד שם במשך 4 חודשים בתנאים קשים של קור ושלג בשטח הררי קשה.

     

    דיון והכרעה

     

    1. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי יש די בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי, במשולב עם השלמת התמונה לפנינו בדבר תנאי מזג האוויר הקשים במקום העבודה של המערער, כדי לבסס טענתו של המערער בדבר קרות לו אירוע חריג בעבודה, והיא מצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אותו אירוע לבין האוטם הלבבי שבו לקה. על הטעמים העומדים בבסיס מסקנתנו נעמוד להלן.

     

    1. נפסק לא אחת כי על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונה בעבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. השאלה האם אירוע מסוים מהווה אירוע חריג תיבחן באופן סובייקטיבי לגבי המבוטח המסוים, דהיינו, כיצד השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח ולא כיצד היה ראוי שאותו אירוע ישפיע עליו. עם זאת, בחינה סובייקטיבית זו מצריכה עיגון בראיות אובייקטיביות. על המבוטח להוכיח כי היה אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג, ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג (עב”ל (ארצי) 34697-06-12 אלי פסח לאופולד – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (11.2.14) בפסקה 13 וההפניות שם; עב”ל (ארצי) 18386-12-10 קונסטנטין ז’ירנובסקי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (17.1.12), בפסקה 8 וההפניות שם; עב”ל (ארצי) 13366-02-12 יורי קוברינסקי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (11.12.12), בפסקה 11 וההפניות שם).

     

    1. עוד נפסק, כי אם קיים ספק בדבר חריגות האירוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, זאת לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה ובין האוטם הלבבי בו לקה המבוטח (ראו עב”ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ’, [פורסם בנבו] פד”ע לח 461, 471 (2003), להלן: פרשת מכלוביץ’). לכך יש עוד להוסיף כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין בוא האוטם גם היא מבססת, ולו במקרה של ספק, את הפניית המקרה למומחה יועץ רפואי לקבלת חוות דעתו [ראו עניין מכלוביץ שם וכן עב”ל (ארצי) 668/06 מינה גלפנד – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (22.10.07); עב”ל (ארצי) 35047-08-13 מרינה בריקלין – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (23.7.14)].

     

    1. עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי המערער לא נחקר על תצהירו, וכי הודעתו לחוקר המוסד הוגשה כראיה לבית הדין בהסכמה. מכאן שהתשתית העובדתית כפי שהיא עולה מן התצהיר ומן ההודעה לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים. בית הדין האזורי הפנה לעובדות כפי שהן עולות מן ההודעה ואף אנו נעשה כמותו. מן ההודעה עולה כי המערער אמנם מורגל במאמץ פיזי, אלא שעבודתו, בדרך כלל מתבצעת כך, שמחצית היום הוא נוהג ומחצית שנייה הוא עוסק בפריסת כבלים. לדבריו, “זה משתנה“, ולעיתים הוא עוסק בנהיגה כל היום. אף עולה מן ההודעה כי העבודה מתבצעת בכל חלקי הארץ, ואף בחו”ל, על פי “הזמנות לחיפושי נפט ולחיפוש מים“. לעיתים העבודה מתבצעת אף במשרד. מן ההודעה עולה כי אל העבודה הפיזית שמבצע המערער במקומות שונים, ובעונות השנה השונות, מתלווים מפעם לפעם תנאי מזג אויר שונים.

    אכן, כשנשאל המערער על ידי חוקר המוסד ממה נגרם לו התקף הלב לדעתו, השיב שאינו יודע, “אולי לחץ בעבודה“. הלחץ הזה לפי הבנתו של המערער לא היה מיוחד ליום האירוע. אלא שלגבי חריגות אותו יום עבודה הדגיש המערער כבר בהודעתו לחוקר שני עניינים. האחד – אי קיום הפסקה “כל שעתיים בערך” כפי שנהוג כרגיל, כשבאותו יום עבד 3 שעות ורק אחר כך הייתה הפסקה, ובעיקר את החום הכבד ששרר באותו יום. נתונים עובדתיים אלה לא נסתרו על ידי המשיב.

    אשר לתנאי מזג האוויר – אין טענה למשיב כי המערער עבד כעניין שבשגרה בתנאי מזג אוויר כפי ששררו באותו יום. שהרי המערער עובד בכל חלקי הארץ ואף בחו”ל, ובתנאי מזג אויר משתנים. לא זו אף זו. אין צורך לומר כי חום של C˚34.7 כפי שעולה מן הנתונים שהגיש המוסד, הוא חום כבד, ולא שגרתי בעבודת המערער, ההופך את התנאים הפיזיים שבעבודתו לקשים עוד יותר. בכך לטעמנו יש די כדי לקבוע כי תנאי העבודה של המשיב באותו יום היו בבחינת אירוע חריג. בהתאמה לכך, יש למנות מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי בו לקה המערער.

    לא נעלמה מעינינו העובדה כי באתר שבו עבד המערער שררו תנאי מזג אויר קשים גם יום קודם לכן. את הנתון הזה כמו גם את הנתונים הנוספים לגבי מידות החום מיום 7.6.10, ניתן יהיה להפנות בבוא העת למומחה היועץ הרפואי, על מנת שיחווה את דעתו בשים לב למכלול הנסיבות. וכבר עמדנו על כך, כי ככל שמתעורר ספק לגבי חריגות האירוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי על מנת שהוא יחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי, לאור כלל הנסיבות. לכל האמור יש עוד להוסיף גם את סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין בואו של האוטם, שגם היא מצדיקה בנסיבות מעין אלה מינויו של מומחה יועץ רפואי.

     

    1. סוף דבר

    הערעור מתקבל. האירוע מיום 13.6.10 מוכר כאירוע המצדיק מינוי מומחה. התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקבע את התשתית העובדתית על יסוד החומר שהונח לפניו, לרבות קביעותינו בפסק דין זה, וימנה מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע שאירע למערער בעבודתו ובין אוטם שריר הלב בו לקה. בית הדין יפרט לפני המומחה את מידות החום באתר העבודה ביום האירוע כמו גם בימים 7.6.10-12.6.10.

    נוכח תוצאת הדברים ישא המוסד בהוצאות המערער בסך 2,500 ש”ח. הסכום ישולם למערער בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

     

     

     

    ניתן היום, י”ז חשוון תשע”ה (10 נובמבר 2014) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    יגאל פליטמן,

    נשיא, אב”ד

    רונית רוזנפלד,

    שופטת

    לאה גליקסמן,

    שופטת

     

     

    מר שלום חבשוש,

    נציג ציבור (עובדים)

     

    מר שלמה נוימן,

    נציג ציבור (מעסיקים)

     

     

     


    שיתוף: